כרוב מתוק

כבר כמעט תשע שנים אני לא נוגעת בפחמימות וסוכרים ולכן, מחפשת אלטרנטיבות מפנקות, בעיקר לקינוחים. אז הנה אחד: מצרכים: כרוב לבן קינמון ממתיק (אני משתמשת בסוכרזית נוזלי) חמאה (אופציונאלי) אופן הכנה: קוצצים את הכרוב לרצועות דקיקות וארוכות ומפזרים בתבנית באופן אחיד (ללא ״הרים״ ו״גבעות״). מתבלים בקינמון ובממתיק.  אפשר לפזר גם חתיכות חמאה.  אופים בתנור כ-1/2המשך לקרוא "כרוב מתוק"

איך לא לצאת מהדעת???

הבכי הקודח חופר במוח. מטמטם את ההוויה. אם רק אפשר היה ללחוץ על ״mute" גם בחיים האמיתיים- בטוח שזה היה יכול למנוע הרבה אסונות! אבל אי אפשר!!!  אז מה כן?  להרחיב את יכולת ההכלה של הרעש שתוקף ומנקר והורס כל חלקה טובה! איך עושים את זה? שמים לב.  זה כזה פשוט: האם שמתי לב למצוקההמשך לקרוא "איך לא לצאת מהדעת???"

הכיוון הכללי

לאן הולכת? מה המטרה? מהם היעדים? לא יודעת ברציונל. יודעת בלב. קוראים לזה אינטואיציה? מתבוננת על הדרך שעברתי עד כה, על מסלול חיי: יש נתיבים ראשיים, נתיבי איילון כאלו, שמובילים למרחקים ארוכים, שמתאפיינים בהתמדה לאורך זמן, שיש להם סוף ויש להם התחלה; ויש שבילים קטנים, כאלה שהתחילו ונגמרו מהר, שהמרחק בין נקודה לנקודה היה רקהמשך לקרוא "הכיוון הכללי"

לפרום את הקשרים במוח

כבר כמה ימים שהקור מככב, אז הסתבך לי איזה פלונטר בראש- יודעת שזה עושה לי טוב, מרגישה שמתאבנת לאטי ובכול זאת: לצאת להליכה במזג אויר כזה? אין סיכוי! בנוסף, בעוד חצי שעה צריך (איפה כתוב שצריך???) להקפיץ את הילדה (שתכף מוציאה רשיון נהיגה, כן?) לבית הספר, אז חבל בכלל על המאמץ… אחר כך מגיע נושאהמשך לקרוא "לפרום את הקשרים במוח"

יוצאת לחופשי

הצורך לכתוב היה קיים בי מאז ומתמיד, מאז שאני זוכרת את עצמי.  תקופות הכתיבה נעו בין כתיבה יומיומית לבין התרחקות בלתי מוסברת מהעט, או, מאוחר יותר, מהמקלדת. בשנה האחרונה עוסקת בעבודה פנימית וערוץ הכתיבה פעיל ביותר.  לפני כחודש פתחתי בלוג ב״סלונה״, על היתרונות והחסרונות הכרוכים בכך והיום אני פורסת כנפיים ומנסה לעוף לבד. אולי אמריאהמשך לקרוא "יוצאת לחופשי"