לא מזמן ״ביליתי״ שעתיים במיטה בבית החולים תל השומר. לא כי אני חולה, כי אני בריאה – תורמת דם לפלזמה (או משהו כזה). אני חברה בארגון תורמי הדם ומדי פעם הם קוראים לי, כשחסרות מנות דם או מרכיבי דם מסוג הדם שיש לי. תמיד מרגישה מאד מיוחדת- יש לי סוג דם מאד נדיר. וחוץ מזה, כמי שמאמינה בלתרום לחברה, מאמינה ב״לתת״- זה נראה לי פתרון ממש טוב: תרומות כספיות כמעט תמיד מבלבלות אותי, לא סגורה על לאן הכסף הולך; התנדבות במסגרת ועד הורים/ מחלקה בבית חולים/ עמותה- קשה לי להתחייב.
תמיד מחפשת חיזוקים לבחירות שלי. כשבתי הבכורה הודיעה לי שביומולדת 17 (או 18, מה שיבוא קודם או מה שיותר חוקי…) היא מתכוונת לתרום דם- קיבלתי את החיזוק שחיפשתי:)


רוצה להשאיר תגובה?