ארכיון חודשי:דצמבר 2017

הגענו לסוף של ההתחלה – הפרשה האחרונה בספר בראשית. לאחר פירוט מנין שנותיו של יעקב, הוא חש שסופו קרב ומבקש מבנו האבוד, המשנה למלך מצרים, הבטחה שהוא יעשה עימו חסד של אמת (חסד שעושים עם המת הוא חסד אמת, כי אינו יכול להחזיר) ולא יקבור אותו במצרים. יוסף מבטיח. יעקב מודיע ליוסף שהוא חולה והאחרוןהמשך לקרוא "פרשת השבוע – ויחי"

הפרשה הקודמת מסתיימת בשיא המתח – הגביע השתול מתגלה אצל בנימין; האחים מובאים חזרה אל יוסף, המשנה למלך, כשעדין אינם יודעים שהוא אחיהם הנעדר; יהודה מציע עצמו תחת בנימין אך יוסף מתעקש שרק בנימין יישאר אצלו כעבד. ומה עכשיו? יהודה פונה אל יוסף ברגישות אך בנחישות, מסביר לו את המצב ומדוע בנימין לא יכול להישארהמשך לקרוא "פרשת השבוע – ויגש"

אחרי שיוסף ״מבלה״ שנתיים בכלא, פרעה חולם על שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות שעולות מין היאור והרזות אוכלות את השמנות. למחרת פרעה חולם על שבע שיבולים שמנות ושבע רזות והרזות בולעות את השמנות. כמו באגדות – המלך קורא לכל היועצים שיפתרו את חלומו ו-אין פותר. קם שר המשקים ומתוודה – זוכר ששלחת אותי ואתהמשך לקרוא "פרשת השבוע – מקץ"

שני צירי עלילה מרכזיים: עלילות יוסף: אחרי שהקים את השבט המשפחתי על נשותיו וילדיו, יעקב מגיע לארץ אבותיו ומתיישב בה. יוסף, הבן האהוב והמועדף דה פקטו: יעקב מכבד אותו בכתונת הפסים, רועה את אחיו(!) בצאן ובלי הרבה מסננות של פוליטיקלי קורקט – מדווח לאביו על הנעשה איתם. האחים לא מסוגלים לשאת את הדיבור ושונאים אתהמשך לקרוא "פרשת השבוע – וישב"

לפעמים אני מדמיינת – מה היה קורה אם נשות ואנשי המקרא חיו בימינו? למשל – איזה דף פייסבוק היה לרחל? ללאה? בטח לרחל היתה תמונת פרופיל ה-ו-ר-ס-ת וגלריה של תמונות המנציחות רגעים קסומים; ול-לאה? אולי איור צנוע של תווי פניה וכמה משפטי מוטיבציה. נטיית ליבי היא בדרך כלל לטובת האנדרדוגית, במקרה זה – לאה: המשמעותהמשך לקרוא "פרשת השבוע (שעבר) – וישלח"