פרשת השבוע – וישב

שני צירי עלילה מרכזיים:

עלילות יוסף: אחרי שהקים את השבט המשפחתי על נשותיו וילדיו, יעקב מגיע לארץ אבותיו ומתיישב בה. יוסף, הבן האהוב והמועדף דה פקטו: יעקב מכבד אותו בכתונת הפסים, רועה את אחיו(!) בצאן ובלי הרבה מסננות של פוליטיקלי קורקט – מדווח לאביו על הנעשה איתם. האחים לא מסוגלים לשאת את הדיבור ושונאים את אחיהם. שנאתם מתגברת כאשר שוב, בלי לשקול מילים, יוסף מספר את חלומותיו בהם בני משפחתו סרים למרותו. הקנאה והשנאה מצד האחים ודבקותו של יוסף בצדקת דרכו גורמת להם למכור אותו, לטבול את כותנתו בדם ולספר לאביהם שבנו האהוב נטרף. יעקב לא יודע את נפשו מצער וממאן להתנחם. בסופו של דבר יוסף נמכר לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים.

תמר ויהודה: בתפנית חדה מעלילות יוסף, מסופר על יהודה שנפרד מאחיו ומעמיד שלושה צאצאים. הוא מחתן את בכורו עם תמר ולאחר שהבן מת – מבקש מבנו השני לייבם אותה. גם הבן הזה מת ואז שולח יהודה את תמר האלמנה חזרה לבית אביה, מפחד שתיקשר גם לבן השלישי הקטן וסופו יהיה כסופם של השניים הקודמים. בינתיים מתה אשתו של יהודה והוא יוצא לרעות צאן עם ידידו משכבר הימים. הדבר מובא לידיעתה של תמר, שמבינה שהבן הצעיר גדל והיא נשארה באלמנותה ולכן מחליטה לעשות מעשה – היא התחפשה לזונה על אם הדרך, יהודה עצר אצלה והיא הרתה לו. מכיוון שהוא לא סחב איתו את ארנקו, היא מבקשת שישאיר לה כערבון חפצים אישיים שלו, עד שיוכל לשלם לה ב-גדי עיזים. יהודה שולח את החוב עם ידידו ומבקש לקבל חזרה את הערבון אך הוא לא מוצא אותה. כשמתגלה הריונה של תמר, מדווחים עליה לחמיה, אשר גוזר דינה לשריפה. בדרך היא שולפת את הערבון ומעבירה מסר שהיא הרה לאיש אליו שייכים החפצים. יהודה מבין כי אלו הם בניו וכי תמר נועדה לשאת ברחמה את צאצאיו; למעשה, כשעיכב את חיבורה לבנו הצעיר, ניסה למנוע ממנה את ה״מכתוב״ שלה, אך , כמו שראינו כבר במקרים קודמים – לאישה יש יכולת נבואית וגם אם עורמים בפניה מכשולים, היא מסוגלת לכוון את הדברים ולבחור, כך שתגשים את השליחות והייעוד שלה. וכך תמר יולדת תאומים, את פרץ וזרח. וספויילר ״קטן״ אך ידוע – ממלכות יהודה נולד המלך דוד ועל שמה נקראים כולנו, יהודים.

חזרה לעלילות יוסף – המתכון להצלחה: פוטיפר קונה את יוסף, אשר מגלה את סוד ההצלחה – להתחבר לניצוץ הפנימי, לייעוד ולשליחות בזמן ובמקום שהוא נמצא. יוסף יכול להתלונן על אחיו, יכול להצטער על העבר, יכול לחשוב על מה היה קורה אילו, אבל הוא חי את האמת שלו ועושה את תפקידו הנוכחי. החיבור למהות, הנוכחות ברגע העכשיוי – הם המתכון להצלחה. כל אשר מזמנים לו החיים – איתו הוא מתמודד. אי אפשר לשנות את העבר וקשה מאד לחזות את העתיד. הזמן היחידי שבו ועליו ניתן להשפיע – הוא ההווה. פוטיפר כנראה יודע לזהות מנהלים טובים ומוצלחים וממנה את יוסף כאחראי על כל העניינים והעסקים. מכיון שיוסף היה גם טוב מראה, חושקת בו אשת פוטיפר ומנסה לפתות אותו. לאחר שהיא לא מצליחה, היא מעלילה עליו כי ניסה לכפות עצמו עליה. פוטיפר מתעצבן וזורק אותו לכלא. גם שם מגלה המנהל את כישוריו של יוסף ושם אותו כממונה על האסירים ועל הנעשה בכלא.

בממלכת מצרים כמו בממלכת מצרים, מוצאים את עצמם שר המשקים ושר האופים נזרקים לכלא על ידי פרעה, אותו כלא בו נמצא יוסף. הם חולמים חלומות ואיש לא מצליח לפענח אותם. יוסף לוקח על עצמו את משימת פתרון החלומות, מתוך מודעות ליכולתיו וסגולותיו – הוא מספר לשר המשקים שיחזור לתפקידו ולרום מעמדו ולשר האופים שיוצא להורג. יוסף, שלפני הכול ואחרי הכול בן אדם הוא, בוחר בכל זאת לסמוך על בן אנוש, מגולל בפני שר המשקים את השתלשלות העניינים ומבקש ממנו לזכור אותו ולהזכיר אותו לטובה בפני פרעה כשהאחרון יחון אותו. פרשנותו של יוסף מתגשמת במלואה, אך שר המשקים לא טורח לזכור את הבטחתו ליוסף.

רעיונות מהפרשה –

עמידה בפיתויים וביצרים ושמירה על ערכים ומוסר. אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף מספר פעמים ואפשר להבין מהכתוב שהוא כמעט מתפתה אך כובש את ייצרו. יוסף הוא איש צדיק אבל הוא גם אנושי ולכן עושה ומונע מ-יצרים. הדרך לתקן פגמים או ללמוד את השיעור ולא לחזור על טעויות, היא בראש ובראשונה – להודות בהן. איזהו גיבור – הכובש את ייצרו וגם: במקום בו עומדים בעלי תשובה, לא עומדים גם צדיקים גמורים.

ירידה לצורך עליה – יוסף ויהודה יורדים מגדולתם ומדרדרים לתהומות שחורים. אך זוהי גם הדרך לגאולה, או בשמה האחר – ביאת המשיח, מכיון שמיהודה, בעקבות האירועים עם תמר, יוצאים אבותיו של משיח; אמנם הוא יורד מגדולתו, אך זוהי ירידה לצורך עליה. כך גם לגבי יוסף בבית אביו ומערכות היחסים עם אחיו, מתחילה הדרדרות למקומות אפלים מאד: זריקתו לבור ומכירתו, הדיווח קורע הלב לאביו על מותו כביכול, אביו הממאן להתנחם, אשת פוטיפר, זריקתו לכלא; כל אלה ועוד הן ירידות לצורך עליה שכן בסופו של דבר הוא צופה את הרעב ומאפשר לאימפריה המצרית להיערך אליו. החושך שלפני עלות השחר הוא השחור ביותר אבל אחריו מגיע אור גדול.

לעשות טוב – לעשות את השליחות והייעוד ולחיות מתוך חיבור פנימי. הפרשה רצופה בציון האנשים המצליחים (יוסף) כעושים שליחותם וכשהם עושים זאת, הם מקרינים אור סביבם ומשפיעים (מהמילה – שפע) גם על סביבתם ולראייה גם הבוסים (פוטיפר ומפקד הכלא) מזהים זאת. כך גם בניו של יהודה, להבדיל, שלא עושים את הדבר הטוב והמוסרי ולכן נגזר דינם למות, בטח במובן הרוחני.

לבסוף, יוסף נזרק לבור ריק ורש״י מפרשן שמשנשאר הבור ריק – הוא התמלא בנחשים ועקרבים; ייעודו של הבור לאסוף מים שהם היסוד והסימן לחיים; דבר שמתרוקן מתוכנו החיובי, סופו שייתמלא בתוכן שלילי. כך גם הנפש פנימה – אם תתרוקן מתכנים טובים וחיוביים , עלולה להתמלא בדברים רעים ושליליים.

ביטויים ומטבעות לשון מהפרשה:

כתנת הפסים

להוציא דיבתם רעה

את אחי אני מבקש

ואני אנא אני בא

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: