מה עושה לי להרגיש טוב בימים אלה

מסתכלת סביבי – הרבה דברים מתחילים לעצבן אותי ובמיוחד, מתעלה מעל כולם – ה-zoom הזה!

באיזשהו שלב, לא הצלחתי להפעיל אותו דרך הטלפון, כנראה שיחקתי עם ההגדרות.

כשזה הסתדר, אם יש שיחה עם יותר מארבעה משתתפים – לא רואים את כולם בטלפון.

במחשב – נכנסות שיחות או התראות ומעיפות אותי מהשיעור… ש-ע-ו-ת לוקח לחזור.

מה – אני מתלוננת? מבקרת? שהייתי כל כך הפי -הפי???

איזה קטע – כנראה גם אני מאבדת את זה.

בהתחלה מנסה לגייס את הכלים השגרתיים – להגיד תודה על מה שיש, לעשות ספירת מלאי ולמסור את חוסרי האונים, לכתוב, להתקשר, לתקשר…

אבל כנראה ש״שגרתי״ זה הכי פברואר 2020; לא רלוונטי, לא תופס, לא עובד לי.

ובמקום לשבת על סשן ביוונית עתיקה לקראת ״בוחן הכבוד״ (על כל החומר שלמדנו!) שיש מחר, המוח עושה תרגילי התחמקות (מה שמתבל את כל העניין גם ברגשות אשמה וייסורי מצפון) וגורר אותי לארגן את המטבח, להזיז (בפעם המי יודעת כמה) את סידורי הפרחים מפה לשם, להציץ שנייה במייל…

ושם מצאתי אוצר – אחת שכותבת כמו שאני הכי אוהבת, שנמצאת (אם הבנתי נכון) במקום שאני הכי אוהבת, ששואלת שאלות ומניחה הנחות בדיוק, אבל בדיוק – כמו שאני אוהבת. בטח שיש קישור: http://www.dvarimbealma.com/2020/04/6311.

ולרגע הקריאה לקחה אותי הכי רחוק מהסחי והמאוס שהרגשתי והעבירה מסך עכור שאפילו לא ידעתי (או שהתכחשתי אליו) שהיה שם.

מה שגרם לי להרגיש הוקרת תודה ולא רק להגיד…

וכשמרגישים יותר טוב – זה מושך טוב!

אז הנה רשימה של עוד כמה דברים שעושים לי להרגיש טוב הימים אלה:

הבת המופלאה שלי לימדה אותי איך לצלם תמונה עם פוקוס והתוצאה לפניכן.
הפרחים האלו, לא רק שתמכנו בחקלאים, לא רק היופי שלהם עושה פרפור (חיובי) בלב, ה-ריח, איזה ריח! של סבון וניקיון ושמחה!
כשמבשלת, וזה קורה די הרבה לאחרונה, שמה מוזיקה לטינית וביחד עם תנועות הקולפן/ סכין/ מצקת, גם הגוף והנשמה מתחילים להתנועע; האנדורפינים עולים, החיוך נמרח על הפרצוף והאוכל יוצא טעיםםםםםםם.
מל רובינס התחילה להעלות סשן יומי קצר חמש פעמים בשבוע. היא נהדרת. הנה למשל איך היא מתמודדת עם העצבים בתקופה הזו https://youtu.be/P_B3Ghj1uQY

יאללה, הולכת ללמוד יוונית עתיקה…