השבוע פרסמתי פוסט ראשון בפייסבוק. לפי התגובות שקיבלתי בעל פה ובכתב – מקומי בגן העדן של הכרוביות (לצד אייל שני, כמובן) מובטח. אבל מאז שפרסמתי, שמתי לב שיש לי המון מה לכתוב ואיכשהו – אני נמנעת…

מצאתי את כל התירוצים למה לא:

• יוצאת להליכה (חייבים לעשות ספורט) *
• צריכה לסדר את ארון הנעליים (מה שלא קרה עד לרגע זה)
• רוצה לעשות מדיטציה (לא קרה)
• חייבת לארגן את שידת האמבטיה (גם לא קרה עד כה)
• למרוח קרם פנים (קרה, קרה)
• לארגן כביסה (ממש לא קרה)
• אצטרה אצטרה…

ופתאום זה היכה בי: אני מפחדת!!!

מה יהיה אם ייצא פוסט פחות טוב? משעמם? בינוני? לא מושלם(אה? מושלם?!? באיזה ייקום???)???

שיתפתי בפחדיי וזכיתי שישתפו אותי במשפט נפלא – אל תנסי להרשים. תהיי מרשימה!

בברכת – תהיינה מרשימות💃.

* מצרפת קישור לקטע מוזיקלי שנותן קצב טוב בהליכה (וגם נותן בראש וגם נכתב למען מטרה נעלה וגם ע״ש BFF). 

שבת שלום!!!