הראשון בחודש. ככה זה קורה ב-כמעט 11 השנים האחרונות, כל ראשון בחודש – אני נשקלת. ולא יותר!

באמת באסירות תודה גדולה – כמה אני שוקלת כבר לא מנהל אותי… כמעט – כשמגיע הראשון בחודש, אני קצת מתוחה וקצת מצפה לראות מה יהיה ״גזר הדין״.

אני שוקלת 57.5 ק״ג! פ@@ינג 57.5!!!

בכיתה ז׳ שקלתי 65….

תמיד התביישתי לומר כמה אני שוקלת. חלמתי על היום שבו אוכל לומר קבל עם ועדה… אז הנה – היום הזה הגיע!

ורק כדי לזכור שלא נולדתי ככה ושהעניין הזה דורש תחזוקה והשקעה, מסתכלת בנוסטלגיה נטולת געגועים בתמונות ה״לפני״… נזכרת כמה שנאתי את עצמי, כמה דאגתי לכולם – לפני… ולא רוצה לחזור למקום הזה!!!

 

אז החלטתי לשתף אתכן במשהו טוב שעשיתי לעצמי היום (מתכון: דלורית, חציל, כרובית בתנור עם תרסיס שמן זית מלח פלפל שום גבישי ובכרובית – גם אגוז מוסקט טחון. 1/2 שעה 200 מעלות. זהו!):

למי שלוקה במחלת ה״תרצת הנפוצה״:

אבל אין לי זמן – תקני.

אבל אין לי כסף – כרובית 2.90 ש״ח בחצי חינם 3.90 ש״ח בויקטורי.

 

 

שלא ייגמר לעולם!