ארכיון תגיות:חשיבה

תקציר העניינים: זהו, הגענו לישורת האחרונה וגם משה רבנו. בעבר הירדן הוא מדבר אל עמו ובעצם מסכם את כל קורותיהם מאז צאתם ממצרים ועד הגיעם לפתחה של ארץ ישראל. משה, דווקא בימיו האחרונים, כשהוא יודע שזו המשימה האחרונה שלו בטרם יאסף אל אבותיו, מוכיח את העם ומפנה זרקור אל עוולותיהם, כשלא עשו כמצוות האל ולאהמשך לקרוא "פרשת השבוע – דברים"

אחרי הרגע ההיסטורי של מעמד הר סיני, נראה כי יש צניחה (מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?) לחיי השגרה האפורים. בראש הפרשה – דיני עבדים, מה שעוד יותר ממחיש את הניגוד בין הקדושה וההתעלות לבין החולין. הפרשה עוסקת בפרוטרוט ביחס לעבד ולאמה, לריב בין שני אנשים, מה עושים במקרה של רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות, מה דינוהמשך לקרוא "פרשת השבוע – פרשת משפטים"

הגענו לסוף של ההתחלה – הפרשה האחרונה בספר בראשית. לאחר פירוט מנין שנותיו של יעקב, הוא חש שסופו קרב ומבקש מבנו האבוד, המשנה למלך מצרים, הבטחה שהוא יעשה עימו חסד של אמת (חסד שעושים עם המת הוא חסד אמת, כי אינו יכול להחזיר) ולא יקבור אותו במצרים. יוסף מבטיח. יעקב מודיע ליוסף שהוא חולה והאחרוןהמשך לקרוא "פרשת השבוע – ויחי"

למה דוקא אברהם נחשב לאבי האומה? למה לא אדם או חוה? או נח? מאז בריאת העולם ובריאת האדם, אפשר לזהות התפתחות של המין האנושי: בהתחלה יש גרסת יצור ניסיונית שכזו, שמתפתחת ומתפתה ליצר הרע (בין אם לפרי האסור בגן עדן ובין אם למוסר החברתי הירוד בתקופת נח), עד כדי כך שצריך מבול שישטוף את הארץהמשך לקרוא "פרשת לך-לך – ההבדל בין התמסרות לכניעה"

טוב, אני מודה: התאהבתי בטקסט, התאהבתי בלימוד, התאהבתי ברעיון של תובנות עדכניות על בסיס העבר. פרשת השבוע – פרשת נח. אז מה היה לנו – נח, התיבה והמבול; העורב, היונה והקשת בענן; ואפילו מגדל בבל. כמו בכל סיפור טוב, בסוף הפרשה – היכרות קצרה עם אברם ושרי ונשאר במתח – עד העונג הבא. קוראים לזההמשך לקרוא "ממשיכות עם נח וזה אקטואלי מתמיד"

אנחנו מכירות כבר 12 שנים, ברובן חברות נפש, קרובות במיוחד. למרות השוני (היא ״חרדית״ ואני ״חילונית״) מצאנו שרב המשותף על השונה: הבעיות הן אותן בעיות, הקשיים משותפים, השמחות דומות והנפשות קרובות קרובות. אנחנו שותפות לדרך של התמודדות עם בעיות פנימיות וחיצוניות, של תחומי עניין משותפים – קריאה, כתיבה, בריאות הגוף והנפש… אבל הכי הרבה אנחנוהמשך לקרוא "להתחיל מבראשית"