ויצא

אין קיצורי דרך, זה לא קורה מעצמו ואף אחד לא יעשה בשבילך את העבודה!

פרשת ויצא – התחלנו.

 הפרשה מתחילה בספר בראשית פרק כח פסוק 10 ומסתיימת בפרק לב פסוק 3.

רגע, מה? מה פתאום??? למה הפרשה מתחילה באמצע הפרק?

אז ככה: בניגוד לדעה הרווחת (אצלי) שהתנ״ך ובוודאי התורה (לא יודעות מה ההבדל? תציצו למטה👇) שייכים רק ליהודים דתיים, את החלוקה לפרקים עשה איש כנסיה נוצרי(!). אגב, גם את המהדורה השלמה הראשונה של התלמוד (אמרנו: הסברים למטה👇) לא הדפיס יהודי, אבל צורת העימוד של המהדורה הזו הייתה כל כך נוחה ומסודרת שככה מדפיסים את התלמוד עד עצם היום הזה. #דברים_שלמדתי_במחלקה _לתנ״ך_בבר_אילן

אז לא, התנ״ך והתורה לא שייכים רק לדתיים, הם גם שלי; ושלך; של כולם.

אוקיי, נחזור לפרשה שעוסקת בקורותיו של יעקב בדרכו לחרן, הקמת משפחתו והולדת 12 ילדיו (שהזכרים שבהם הם ניצני 12 השבטים) ועד שהוא עוזב את לבן ויוצא לדרך משלו. סיפורים מרתקים, מלאים רומנטיקה ותככים וגם כמה עניינים שלא היו עוברים היום מסך…

בתחילת הפרשה נמצא אחד מנכסי צאן ברזל שלנו: חלום יעקב – וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה (כח 12); אבל מה שאולי פחות שמים לב זה שהיה ליעקב חלום נוסף – וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם (לא 10).

כאמור, יעקב רוצה לצאת לדרך חדשה, דרך משלו. אחרי שהוא מְתַקְשֵׁר עם נשותיו איך מעסיקו=חמו=אביהן רימא אותו – וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן:  כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן…וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים יעקב מסכם ואומר – וְלֹא-נְתָנוֹ אֱלֹהִים, לְהָרַע עִמָּדִי (לא 7). ובהמשך – לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי–כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת-עָנְיִי וְאֶת-יְגִיעַ כַּפַּי, רָאָה אֱלֹהִים (לא 42).

מה קורה כאן? יעקב מבין שלהמשיך באותה הדרך – זה לא יעבוד בשבילו. הוא צריך לסלול לו את המסלול שלו. ככה זה כשנופל האסימון. הוא לא ״שובר את הכלים״, הוא לא עושה דברים באופן אימפולסיבי – הוא מנסה לגמור את זה יפה. אבל זה לא תלוי רק בו – יש את הסביבה ויש רמאויות ותחמונים (ולא רק אצל ה״אויב״ – גם רחל אימנו לא בדיוק שיה תמימה כשזה נוגע לטרפים).

בכל זאת, יעקב עושה כמיטב יכולתו להיפרד בדרך הכי מכובדת שאפשר, אבל גם אם הכי תשתדלי והכי תרצי והכי תתכווני – לא תמיד יעריכו את זה בצד השני; וב״יעריכו״ אין הכוונה למחיאות כפיים או הכרת תודה, גם כי מאד סביר שזה לא יקרה וגם כי אף אחד לא באמת יודע להעריך את מה שאת עושה ומרגישה, כמה את משקיעה, כמה את כנה, כמה זה קשה או קל לך. רק את יודעת. ואלוהים יודע.

אז אין קיצורי דרך – כי זו הדרך שלך;

וזה לא קורה מעצמו – כי אם לא תביני, תפנימי ותחליטי, תישארי באותה דרך, שאולי היא מוכרת ואולי היא נוחה אבל היא כבר לא את;

ואף אחת ואף אחד לא יעשו בשבילך את העבודה כי זו האמת שלך והדרך שלך ומכאן –

שזו העבודה שלך.

ושל אלוהים.

הסברים

תנ״ך = 24 ספרים שמורכבים מ-

תורה (נקראת גם חומש כיוון שמורכבת מחמישה ספרים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) +

נביאים (ספרי יהושע, שופטים, שמואל (א׳+ב׳), מלכים (א׳+ב׳), ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר) +

כתובים ( תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים (א׳+ב׳)

בתקופת התלמוד חולקה התורה ל-53 (בגימטריה נ״ג=גן) פרשות שבוע וזו הסיבה שתשמענה הרבה פעמים שמדובר ב״גן פרשות שבוע״:)

כן, כן, כולן רק בתורה – מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים. כל היתר זה נ״ך. ראיתן איך הכל מתחבר?

רגע, שניה ומה זה תלמוד?

אז ככה: להבין את מה שפשוט כתוב בתורה זה ממש לא פשוט. קם פרוייקטור רציני – רבי יהודה הנשיא, שליקט את כל מה שלמדו בעל פה (הלכות ופסיקות שנלמדו על פי הכתוב בתורה, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר) לשישה קבצים – שישה סדרי משנה – כן, כן, זה זה מ״אחד אלוהינו״ בליל הסדר:) ראיתן איך הכל מתחבר?!?

קיצר – בתלמוד (שנקרא גם גמרא וגם ש״ס=שישה סדרים), שבעצם מפרשן את המשנה, כתוב שהתורה ניתנה כשהיא כבר מחולקת לפסוקים. ואם לא הסתבכתן עד לכאן, אז שתדעו שבתלמוד מצטטים שני סוגי רבנים: תנאים (כאלו שחיו בתקופת המשנה) ואמוראים (כאלו שחיו בתקופת התלמוד). ועוד פרט טריוויה חשוב – המשנה נכתבה בעברית, התלמוד כתוב בעברית וארמית. זהו, זה על קצה המזלג ועכשיו נעבור להתמוגג מ –

תופיני מילים לשבת:

וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית, כח 12)

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה (כח 14)

שַׁעַר הַשָּׁמָיִם (כח 17)

לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (כח 20)

וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם ( כח 21)

עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ (כח 22)

הֲשָׁלוֹם לוֹ (כט 6)

עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם (כט 9)

וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ (כט 11)

עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (כט 14)

הֲכִי-אָחִי אַתָּה (כט 15)

 בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה (כט 18)

כְּיָמִים אֲחָדִים (כט 20)

לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ (כט 26)

כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם (לא 2)

הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית אָבִינוּ (לא 14)

מִטּוֹב עַד-רָע (לא 24)

בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר (לא 27)

כִּי-דֶרֶךְ נָשִׁים לִי (לא 35)

וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ (לב 2)

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: