הכרת הטוב (וגם שני טיפים על הדרך)

הבוקר שטפתי את הכדים שבהם היו מונחים הפרחים.

כי הרי בסוף כל זר, יש כד מלוכלך שצריך לנקות.

שנים נמנעתי מלהביא פרחים חיים הביתה, אבל השנה קיבלתי פרחים מהממים ליומולדת, שעשו לי שמחה גדולה בלב! ומה יותר טוב מדרך (לגיטימית) לשמוח? עכשיו. תמיד!

אחרי שניקיתי את הכדים, התפנתי לנקות גם את המניעות והעיכובים:

• לא חבל לקטוף?
• בסוף הם ממילא מתים;
• המים נשארים מסריחים;
• הירוקת והמשקעים – גועל נפש!

זהו – שלא:

• המים היו כמעט צלולים;
• נעדרי ריח;
• תעשיית הפרחים מספקת פרנסה להרבה אנשים טובים.
• זר יפה וריחני ממלא את הבית – הפיזי והרוחני-נשמתי.

ניקוי פיזי בדרך כלל משפיע על ניקוי פנימי ובית פיזי בדרך כלל משפיע על בית נשמתי.

ככה זה אצלי, בכל אופן.

אז מה זה הכרת הטוב?

זה שלב שאני בדרך כלל מדלגת עליו; מוקירה את הטוב – מבינה כמה הוא יקר, אבל שוכחת לפעמים להכיר שהטוב כבר נמצא פה – רק צריך להגיע אליו!

כן, עכשיו; ממש עכשיו – לא מחר ולא בשש אחרי המלחמה (בקורונה) ולא כש…שקר כלשהו.

וזה עניין של תרגול, אימון, עשיית פעולות/ניסיונות – עד שמגיע הרגע המיוחל שבאמת מרגישה את כל הטוב שקיים בעולם הזה.

אולי זה לא תמיד קל, אבל זה מאד פשוט.

ממש עכשיו זה הזמן – להכיר את הטוב והמיטיב, כי רק את הרגע הזה באמת אפשר לשנות במחשבה, בדיבור, במעשה.

הטיפים –

1. לשים אקונומיקה באגרטל ולהחליף את המים פעם בכמה ימים; זה באמת עובד!
2. לא להפסיק לחפש את הדרך(*) – כל פעם מתרגשת מחדש לגלות שזה בכלל קורה; בדרך כלל הרבה יותר מהר ממה שנדמה לי…

(*) דרך = שמחה, אהבה, זוגיות, הורות, אמהות, למידה – כל אחת והדרך שלה💜