הפרופ׳ החביבה עלי, הציבה בפנינו אתגר-חיפוש אחר פרשנות מחזקת לימי הקורונה.
החיפוש הזה משתלב היטב עם חג הפסח, ליל הסדר וה״יהיה בסדר״, אם רק:
*נזכור שהחיזוק הוא לעצמנו (ולא חיזוק הקורונה), כי לְמָה ששמים 💜 – שם הוא נמצא.
*נוודא שהחיזוק העצמי הוא לרוח ולא (רק) לנפש הבהמית; להיות מחוזקת כדי לעזור אחרים ולא (רק) למען העצמי.
*נצא מה״אני״ הזה – התעניינות יומית ב-קרובה, רחוקה, בודדה, מבוגרת, מאותגרת; כשזה נעשה – תמיד באה לחזק ויוצאת מחוזקת.
*נטרח בשביל בני המשפחה מבלי לצפות לתמורה, סתם ככה כי אוהבת.
*נבדוק את הציפיות – שמישהוא כבר ייקח אחריות, שמישהו יודיע מתי כל זה ייגמר, שיעריכו את מה שאני עושה, שנסיים לקרוא את ההגדה, שהקטנים (בן 18 ובת 15, כן!?!) לא יתקוטטו…
נזכור – שציפיות נועדו לכסוי הכריות! בכל ״מצב צבירה״ אחר – הן עושות יותר נזק מתועלת…
מועדים לשמחה, בשורות טובות והרבה בריאות💜
*בתמונה – עידן אחר (לפני שנה?); ניו יורק My fav.
יישר כוח, שלי יקרה! קראתי בהנאה.
המשך פרשנויות מחזקות ומועדים לשמחה!
אהבתיאהבתי
תודה גדולה! על הכל🙏
אהבתיאהבתי