אז זהו… שכדי לכתוב טוב- צריך לכתוב; על כל דבר. מוצאת את עצמי משתהה עם הפינישים האחרונים של המטלה הראשונה (כן, קראתן טוב: ה-ר-א-ש-ו-נ-ה; כבר יש שניה והזמן עובר): מתשע בבוקר מחפשת פדיקוריסטית לטפל בציפורן שבורה ברגל, ״מתנה״ שקיבלתי בסיור בהארלם בשבוע שעבר. כמה דחיינות מ-1 עד ״אין לי כוח לטחון שוב את המוח עם המטלה הזו״?
תקשיבי טוב: אין נימת תלונה בדבריי, אפילו לא טיפונת. עפה על הלימודים באוניברסיטה ברמות של סיפוק ואושר שלא הכרתי; אבל… אוקיי: אין אבל. יאללה- לעבודה!
שניה… רק לפני כן, הולכת לאכול משהו ולנוח. לנוח ממה, למען השם???
טוב, הייתי…
נ. ב: מה קשורה התמונה? לא קשורה ממש, אבל זו האמרה, שלא לומר- קלישאה, שכתובה בפיצריה קטנטונת בשם פינוקיו, בהארוורד/ קיימברידג׳/ בוסטון, ממנה נוהג מארקי-מרק צ. להטיס פיצות לקליפורניה. עדות העזר שכנגד: שווה!!!
Shelli Artman's Personal Blog הבלוג של שלי 
אהובתי הנפלאה והמתוקה
איזה כיף שחזרת לכתוב לעולם
ושוב לספר את עצמך בפשטות וכישרון אין סופי
אוהבת אותך מאד
בדיוק על הדרך בין ברדיצ’ב ואומן
עם מוזיקה רוסית ברקע ו40 אמהות נפלאו״ת תרתי משמע
מתמודדות ומתפתלות
ואני מלא
חושבת עליך
ומתגעגעת מאד!!!
מתי את חוזרת לארץ?
בברכת
שנתבשר בשורות טובות!
מירי שניאורסון
מנטורית ברוח יהודית, יו״ר נפלאו״ת, מרצה ומנחה ושליחה בתקשורת
054-9292901
http://www.miri-mychoice.co.il/
אהבתיאהבתי
חזרתייייי…. תהיי בקשר כשתחזרי בשלום💜💜💜 מחכה כבר😘🥰🥰
אהבתיאהבתי