פרשת השבוע-בהעלותך2

תקציר העניינים: הפרשה מתחילה בהוראות של משה לאהרון בדבר העלאת האור במנורה שבמשכן, והיא גם שופכת אור על חיי היומיום של בני ישראל במדבר: העברת הלוויים תהליך טיהור; הבאת קורבנות עבורם והכשרתם לעבודת המשכן תחת אהרון ובניו; הגדרת חתך הגילאים של הלוויים לעבודת המשכן, מתי הם פורשים ולטובת מה; מוזכרים נהלי חג הפסח וההזדמנות לתיקון ולמקצה שיפורים – פסח שני: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח…בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם–יַעֲשׂוּ אֹתוֹ (ט,י-יא), כולל התייחסות לגר ולתושב הארץ חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ (ט,יד). המסע במדבר רצוף בהרבה מצבים פלאיים: עמוד הענן ועמוד האש שליוו יומיום את בני ישראל וסימנו להם מתי לזוז ומתי לחנות על פי סדר המסעות במדבר, לחם מין השמים שירד טרי בכל בוקר והספיק לכולם וכן תופעת הנביאים והמתנבאים: שבעים איש שרוח הקודש נאצלת עליהם, אלדד ומידד שמתנבאים במחנה וכמובן מרים הנביאה, אהרון ומשה והפולמוס שביניהם. תוך כדי הנדודים במדבר, מתאוננים בני ישראל על התנאים הקשים ומתאווים לאיזה סטייק טוב. הדבר מאד לא מוצא חן בעיני הקב״ה ומשה המיואש מבקש להתפטר מהמנהיגות – כבד עליו! גדול עליו! הוא מעדיף למות וְאִם-כָּכָה אַתְּ-עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג. אז מגיעה מכה גדולה על העם ורבים מתים ונקברים ב- קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה:  כִּי-שָׁם, קָבְרוּ, אֶת-הָעָם, הַמִּתְאַוִּים (יא,לד). למרים יוצא להקשיב לשיחה של ציפורה אשת משה, אשר צופה עתיד קשה לנשות אלדד ומידד כנביאים והיא מחליטה יחד עם אחיה אהרון לקרוא את משה לסדר. מרים נענשה בצרעת והוגלתה אל מחוץ למחנה. הקב״ה מבהיר את ההבדל בין בני אנוש רגילים ואפילו נביאים (אליהם ניגלה בחלום) לבין משה, אשר אינו נזקק לתיווך או מיסוך ויכול לשמוע ולהכיל דברי אלוהים חיים. משה מתפלל לרפואתה בתפילה קצרה, היא נסגרת מחוץ למחנה לשבעה ימים, כולם מחכים לה וברגע שהיא חוזרת – היא מצטרפת אל העם להמשך המסע.

בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת (ח,ב)

מהסמיכות לפרשת נשא, בה מפורטים תפקידיהם של נשיאי השבטים אולם מקומו של אהרון נפקד, אפשר ללמוד כי הסבלנות משתלמת. אהרון מקבל את תפקיד העלאת הנרות במנורה אשר במשכן, המסמלת יותר מכל את תפקידו בהעלאת עם ישראל בדרגה, על ידי אורה של התורה. ההעלאה בדרגה אינה משימה או מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להכרת הטוב – מסופר במדרש על הפיקח שעוזר לסומא בדרך ואומר לו: כשנחזור הביתה תדליק לי את הנר; הסומא מתפלא – אני העיוור אדליק לך את הנר? עונה הפיקח – על מנת שלא תחזיק לי טובה. כמו שהפיקח לא ״צריך״ את הדלקת הנר על ידי הסומא, כך גם הבורא לא ״צריך״ שנדליק את הנרות. הדלקת הנרות, העלאת האור והטוב בעולם הם ההשתדלות שלנו מלמטה למעלה, הם בשבילנו, בשביל שנזכור שזה תלוי בנו, במחשבותינו, בדיבורינו ובמעשינו, לעשות את העולם הזה למקום טוב יותר. האור העולה מלמטה, מהעולם (מלשון היעלם), מהפיזיות, מעולם החומר הוא הרבה יותר חשוב מהאור הרוחני שיורד מלמעלה, שבדרך כלל שמור ליחידי סגולה (כמו בפרשתינו לאותם שבעים זקנים, לאלדד ומידד ולשלושת האחים – מרים אהרון ומשה).

זֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא (ח,ד)

ייחודיות המנורה שנעשתה מיקשה אחת. למעשה טוענים הפרשנים שמי שהיה אמור ליצור את המנורה לא ״הצליח״; כנראה בלתי אפשרי למצוא מטיל זהב בגודל כזה ולכן יש פרשנויות שאומרות שמלאכת יצירת המנורה היא מעל הטבע האנושי. גם פה יש חיזוק ותזכורת שטבע האדם, במיוחד מי שמגיע לתפקידים בכירים, לחשוב שהוא בכישוריו וכישרונותיו השיג את מה שיש לו בחייו. כל זה נכון, כל אחת ואחת מאיתנו היא ברוכת כישורים וכישרונות, אבל אסור לנו להתבלבל ולשכוח שהתוצאות הן לא בידיים שלנו ושכל מה שיש לנו ניתן לנו במתנה, כדי להביא בשורה לעולם ולהעביר, בכלים שעומדים לרשותנו, את השליחות שלשמה הגענו לפה. בפרשה יש דוגמה יפה לענווה של אהרון, הכהן הגדול (שחיכה בסבלנות מהפרשה הקודמת וש״רק״ מעלה את הנרות); לפעמים יש נטיה לשכוח עד כמה אהרון עניו בעצמו, מכיוון שרוב הזמן הוא מופיע לצידו של משה, עליו אומרת בפירוש התורה שהיה עניו מכל אדם.

מנהיגות והתגייסות טובת הכלל

מי מתגייס ומתי יוצאים לפנסיה? בפרשה מוזכרים גילאי הלוויים לעבודת המשכן. חתך הגילאים מגדיר פלח מאד מסויים שיכול לעשות זאת, שכן מדובר בעבודה שדורשת מאמץ פיזי ורוחני גדולים. לכן, הרעיון הוא שאין להתעלם מעייפות החומר, אבל מצד שני – לא באנו לפה כדי לנוח. המנוחה היא חלק מאורח חיים שמשרת מטרה מסויימת (כל אחת והשליחות שלה) ואינה עומדת בפני עצמה, כמו בדתות ואמונות אחרות, בהן המטרה היא להגיע אל השלווה ואל המנוחה (למשל נירוונה).

האם התפקוד והמנהיגות הם רק על פי גיל או על פי מינוי? בפרשה מוזכרים שבעים הזקנים עליהם נאצלה רוח הקודש אך לצידם, אלדד ומידד המתנבאים במחנה. בעוד שיש מי שתפקידו לעשות סדר ולדווח – וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר:  אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה (יא,כז) ויהושע בן-נון וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו–וַיֹּאמַר:  אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם (יא,כח), משה, דוגמה ומופת למנהיגות הגדולה ביותר, בוודאי גדולה מימינו, מלמד שיעור מאלף וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה, הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים–כִּי-יִתֵּן יְהוָה אֶת-רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם (יא,כט). ללמדינו שיש מנהיגות על פי גיל, יש מנהיגות על פי מינוי, אך יש ואף צריך לעודד מנהיגות הנובעת מכריזמה אישית וממוטיבציה פנימית; לפנות מקום ולקבל גם את מי שלא הוסלל/ה לתפקידים ציבוריים כי לפעמים – מהן תבוא הבשורה.

מהו יחס התורה לזקנים? גם מי שפורש עקב גילו, שסביר להניח שהפרישה היא תוצאה מעייפות החומר, יש לו תפקיד ויש לו משמעות. התורה בכלל והפרשה הזו בפרט, מאבחנת את הייחודיות שבגיל המתקדם- צבירת ניסיון חיים, התמתנות באופי, דברים שרואים משם לא רואים מכאן ועוד, כולם מכשירים אותנו להיות בעלות ערך שלא יסולא בפז לייעץ לדור הצעיר. התורה נותנת מקום של כבוד לזקנים וייעוד משמעותי לשלב זה בחיים והלוואי ונלמד מכך גם אנחנו והדורות הבאים אחרינו.

ייחודיות הנבואה של משה

הקב״ה מבהיר את ההבדל בין בני אנוש רגילים ואפילו נביאים (אליהם ניגלה בחלום אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם–יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ (יב,ו)) לבין משה, אשר אינו נזקק לתיווך או מיסוך ויכול לשמוע ולהכיל דברי אלוהים חיים (פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט (יב,ח)). הפרגון של משה לאלדד ומידד לאחר שיהושע והנער מדווחים עליהם ויהושע אף ממליץ למשה אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם (יא,כח) אינו מובן מאליו ומנוגד לטבע האנושי. למשה, כנראה, חסר גן: גן הקנאה והוא משיב ליהושע עוזרו הנאמן: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְהוָה, נְבִיאִים–כִּי-יִתֵּן יְהוָה אֶת-רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם (יא,כט). הוא גם לא מפחד ש״ייגנבו״ לו את ההצגה ואומר – אדרבא, כל מי שרוצה ויכול-שיהיה נביא.

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח (יב,א) – מרים הנביאה ועונשה

לא כתוב בפירוש מה מרים אמרה, שבעקבותיו ״זכתה״ לצרעת. גם מהפרשות הקודמות וגם משם החומש עצמו- במדבר, אנו לומדות על משמעות הדיבור ועל כוחו וכן על משמעות נצירת הלשון והשאיפה לדיבור נקי והולם כל הזמן. יש פרשנויות והשערות רבות באשר לתוכן דבריה של מרים, מה שמראה שגם גדולי האומה נופלים לפעמים בצורך לספק את הסקרנות – מה בדיוק היה שם? מה נאמר בדיוק? זה לא משנה; העובדה שהתורה בוחרת שלא להזכיר זאת, היא כשלעצמה סימן ומופת להתנהגות ראויה – לנצור את הלשון, להמנע מללכת רכיל ומלשון הרע. לצד זאת, וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם (יב,טו) – מרים היא מנהיגה, היא היחידה עליה נאמר ״נביאה״, אבל מעל הכל – מרים היתה אהובה על העם שלא מוכן לזוז בלעדיה, ומחכה לה עד שמסיימת לרצות את עונשה. זה כל כך לא מובן מאליו וכל כך נדיר – כל אחת טועה; בוודאי מנהיגות טועות; יחד עם זאת, להיות אהודה ואהובה כל כך – רק מרים יכולה.

תופיני מילים לשבת:ֿ

וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה (ח,טו)

פִּטְרַת כָּל-רֶחֶם בְּכוֹר (ח,טז)

לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת (ח,כו)

חֲצוֹצְרֹת (י,ב)

הַצַּר הַצֹּרֵר (י,ט)

וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ (י,לה)

וְהָאסַפְסֻף…הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה (יא,ד)

קִּשֻּׁאִים…אֲבַטִּחִים…בְּצָלִים…שּׁוּמִים (יא,ה)

עֵין הַבְּדֹלַח (יא,ז)

הֶאָנֹכִי הָרִיתִי, אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה–אִם-אָנֹכִי, יְלִדְתִּיהוּ…שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק (יא,יב)

וְאָצַלְתִּי מִן-הָרוּחַ (יא,יז)

וַאֲכַלְתֶּם…עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם, לְזָרָא (יא,יח-כ)

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה (יב,ג)

מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג (יב,י)

אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ (יב,יג)

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: