פרשת השבוע-בחוקותיי

תקציר העניינים: הפרשה היא אחת משתי פרשות בתורה המכונות ״תוכחה״ על שום עקרון ה-מידה כנגד מידה עליו היא מושתתת: מי שישמור את החוקים והמצוות יזכה לשלל ברכות ומי שלא, ״יזכה״ לשלל קללות ועונשים. בסוף הפרשה, למרות דברי התוכחה המובאים בה, מובאים דברי נחמה, אשר מציינים את הקשר בין הבורא לעם הנבחר, קשר שאינו תלוי ואינו מותנה בדבר. הפרשה מקנחת בסדרה של  דיני נדרים, ערכין, הקדשות ובכורות. סיימנו את ספר ויקרא – חזק חזק ונתחזק.

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ (כו,ג)

למרות האמור לעיל, למרות התוכחות הנוראיות בגוף הפרשה, במבט שני ניתן להבחין במידת הרחמים/חמלה, בעדינות, באיפשור, העולים מהמילים הפותחות את הפרשה. ״אם״ – יש ברירה, יש אפשרות בחירה; נכון שמדובר על מילוי המצוות והחוקים ונכון שההליכה בדרך המותווית תתגומל (וסטיה ממנה תגרור תוכחות ומפגעים), אבל בני האדם לא תמיד רוצים/מצליחים ללכת בדרך זו. אחרת היינו בגן עדן או לפחות מביאים את הגאולה. יש פה פרוטוקול מופלא של הדינמיקה של הטבע האנושי – הבחירה בטוב אינה מובנת מאליה, לאו דווקא בגלל שהאדם לא טוב; יש אינספור סיבות ונסיבות שמביאות אותנו לבחור בדרכים עקלקלות, למרות שדרך הישר גלויה ופתוחה בפנינו. והבורא מעביר לנו מסר באמצעות הפרשה – אני יודע, אני מבין את נפש האדם, צאנה וראינה איך זה עובד: יש מי שמנהל את העולם והוא רואה אותנו, נותן לנו כלי, ספר הוראות, מראה מול הפנים; הנשמה מורכבת מאין ספור חלקיקים, זכרונות, ניסיונות, חוויות וכולן מעצבות אותה בגלוי ובנסתר, במודע ובתת מודע. אותה נשמה מורכבת ממידות, מתכונות ומפגמים. בקשר ישיר לל״ג בעומר החל השבוע ולעיצומה של ספירת העומר – הגענו לעולם הזה על מנת לתקן את השברים, הפגמים, להשתפר ולנסות להיות טובות יותר מניסיון לניסיון. איך? אם נבחר ללכת בדרך הנכונה. מהי הדרך הנכונה? דרך השלום, האהבה, השמירה על הארץ והאדמה.

עוד פרשנות נפלאה על נפש האדם מביא אבן עזרא, שמסביר באמצעות ההבדל הכמותי בין מספר הברכות המצומצם (11 פסוקים) למספר הקללות הרב (33 פסוקים) שכשטוב לנו, אנחנו לא מאריכות ומפרטות: מה שלומך? הכל טוב, סבבה וממשיכות לדבר הבא; כשלא טוב לנו, אנחנו נוטות להיכנס לפרטי פרטים ולהאריך: וואי וואי וואי… אל תשאלי- קשה לי, כואב לי, אכלו לי שתו לי, אי אפשר יותר ככה וכן הלאה.

אז כל שנותר הוא ללמוד איך נפש האדם פועלת ומגיבה, לתרגל ולהתאמן עצירה והתבוננות ולזכור תמיד שאת המציאות רק הקב״ה יכול לשנות; מה שאנחנו יכולות לשנות היא אך ורק הגישה שלנו. וגם זה המון ומתאפשר רק על ידי תשומת לב, התמקדות, נחישות והתמדה. אם נתמיד ונחזור זה יפעל ויעזור!

תופיני מילים לשבת:

וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ (כו,ד)

וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם (כו,ה)

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ (כו,ו)

יָשָׁן, נוֹשָׁן (כו,י)

וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ (כו,י)

וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (כו,יג)

וְנַסְתֶּם וְאֵין-רֹדֵף אֶתְכֶם (כו,יז)

וְנָשַׁמּוּ, דַּרְכֵיכֶם (כו,כב)

וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תִשְׂבָּעוּ (כו,כו)

וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם (כו,לא)

עָלֶה נִדָּף (כו,לו)