פרשת השבוע-משפטים2

תקציר העניינים: אחרי הרגע ההיסטורי של מעמד הר סיני, נראה שיש צניחה לחיי השגרה האפורים. בראש הפרשה – דיני עבדים, מה שממחיש עוד יותר את הניגוד בין הקדושה וההתעלות מהפרשה הקודמת לבין חיי היומיום. הפרשה עוסקת בפרוטרוט (53 מצוות!) ביחס לעבד ולאמה, לריב בין שני אנשים, מה עושים במקרה של רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות, מה דינו של מקלל או מכה אביו ואימו, מה קורה במקרים של גניבת רכוש, של התקלות פיזית עם בעלי חיים ששייכים למישהו אחר, מה קורה אם מישהו כורה בור ובעל חיים של שכנו נופל בו, מה קורה אם פורצת שריפה בשדה והיא עוברת לשדה של השכן, יחסי אישות, דיני גנבים וגניבות, יחס לחוליות החלשות בחברה (גר, יתום, אלמנה), דיני ממון והלוואות, פדיון בכורות, איסור הטיית משפט, התרחקות משקר, שנת שמיטה, שמירת שבת, שלושת הרגלים, איסור עבודת אלילים וחובת עבודת השם. אז שולח הקב״ה מלאך שומר מטעמו, שיגן על עמו ישראל וייגוף את אויביו. לקראת סוף הפרשה מובאת אסטרטגית השתלטות על הארץ המובטחת – לא בבת אחת ולא גירוש או השמדה המוניים, אלא עזיבה הדרגתית של העמים היושבים בארץ, פינוי בינוי לבני ישראל שמגיעים לרשת אותה. בהמשך משה מתייחד עם אלוהיו ויורד אל העם, מעביר אליהם את המסרים והם עונים בקול אחד שיעשו כמצוות וכמשפטים שמשה הביא לפניהם. משה כותב את הדברים, בונה מזבח ושם שתיים עשרה מצבות עבור שני עשר השבטים, שולח את הנערים בני ישראל לעלות עולות ולזבוח זבחים, קורא את ספר הברית שעונה: נעשה ונשמע! המעמד כל כך מיוחד שגם אהרון, נדב, אביהוא ושבעים מזקני ישראל זוכים לפגוש את הקב״ה. משה נקרא לעלות אל ההר כדי לקבל את לוחות האבן, התורה והמצוות. הוא משאיר את העם בידיים טובות ואמונות ונעלם לתוך ענן הכבוד ואל ההתרחשויות המופלאות למשך ארבעים יום וארבעים לילה.

נושאים מרכזיים בפרשה:

וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים – מילים, משפטים ומה שביניהם

שוב ו׳ החיבור, המדגישה ומדגימה את החיבור הישיר בין הפרשות ובכלל את הקונטקסט הכללי ברצף העניינים. עד כה רוב המסרים הועברו על ידי סיפורי עלילות מרתקים, מושכי עין ולב ומרגשים. לפתע יש עצירה וצלילה לתוך פרטי פרטים של מצוות וחוקים, חלקם טריוויאליים וחלקם סתומים. ההבדל בין חוקים, משפטים ועדות הוא בדיוק כאן – מה שנתפס בעינינו כטריוויאלי ומה שסתום או תמוה. כל זאת בשכל האנושי. המוגבל! ולא רק – גם שונה מאדם לאדם. אם לא היה נפרס לפנינו מצע להסדרה חברתית, יתכן ואף סביר שהיינו חיות בגיהנום עלי אדמות. בעולם (מלשון העלם) מוגבל, בעל משאבים מוגבלים, לצד טבע אנושי בלתי מוגבל ברצונות ובמאוויים שלו, כנראה היתה פורצת מלחמת עולם בלתי ניתנת להסדרה והעולם היה קרוב מאד לחורבן. נראה כי החזרות על השורשים וכפילויות המילים הרבות בפרשה [וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא (כא,יט);נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם (כא,כ);עָנ֣וֹשׁ יֵֽעָנֵ֗שׁ (כא,כב);טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף (כב,יב);צָעֹ֤ק יִצְעַק֙…שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע (כב,כב);חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל (כב,כה);עָזֹ֥ב תַּֽעֲזֹ֖ב (כג,ה)], לצד ה׳ הידיעה המצטרפת לשם הפרשה: הַמִּשְׁפָּטִ֔ים (כא,א), באות להדגיש ולהסב את תשומת ליבנו למשהו הוא מעל השכל האנושי ואינו תלוי בו. על מנת לקיים חברה מתפקדת, אחראית שבה ערבים זה לזה, במיוחד לחוליות החלשות שבה, יש להסדיר זאת מגבוה כמשפטים שלאורם נתפקד ונתנהג. מכאן גם נגזרות המילים: (בית) משפט, שיפוט, שופטים; כל אלה מושגים המתארים את מורכבות ההתנהלות החברתית, עליה יש לשים סייגים וגדרות ואף לשים בעלי תפקידים שיחליטו, יאכפו וינהלו את העם.

יחס לגר לאלמנה וליתום

מדובר בחוליות החלשות בחברה, עליה חלה מחוייבות לדאוג להם ולא לענות אותם; במיוחד הדברים אמורים במצב ששרר באותה תקופה. ידוע שחוזקה של שרשרת תלוי בחוליה החלשה שבה – החוליות החזקות יחזיקו מעמד בעוד שאם יופעל לחץ על חוליה חלשה היא כנראה תשבר ותגרום להתפרקות השרשרת (החברה) כולה. זה לא משהו שנתון לשיקול דעת; זו חובה מוסרית וכורח המציאות כדי לשמור על חברה בריאה ואיתנה. ואם זה לא ברור ומובן מאליו – זעקתם לאל שבמרומים תפתח שערי שמים והוא יתעצבן ויגרום לכך שנשות ובני המענים יהפכו לאלמנות ויתומים בעצמם! בכל יום ובכול רגע עלינו לזכור שגם אנחנו יצאנו ממצרים, מבית עבדים; גם אנחנו היינו גרים בארץ זרה. כמה סטטוס כזה הוא קשה להתמודדות, כמה אתגרים הוא מעמיד בפני מי שעובר לארץ חדשה, גם עם סל קליטה וקבלת פנים יפה. הקושי קיים ונוכח וטמון בעצם המעמד והמצב של גרות.

חמורך שונאך רובץ תחת משאו

על פניו הסיבה טמונה בצער בעלי חיים. אולם, עיון מעמיק יותר יפנה זרקור אל מצבי מצוקה של בני אדם, שבהם גם אם הציקו לי ואני שונאת אותם – אני צריכה לשים את זה בצד ולעזור. בבסיס הדברים ישנה הנחת יסוד ששנאה היא אנושית וכנראה תפקוד אותנו מעת לעת. כדאי לזכור ולהבין שמי שמחזיקה בליבה שנאה ואוחזת בה, פוגעת בראש ובראשונה בעצמה. כדאי לנסות להיעזר במצבים שמגיעים לפתחנו ולנצל אותם, כדי להיפטר משנאה וטינה ואיזו הזדמנות טובה יותר מאשר להתעלות מעל יחסים עכורים ולהגיש עזרה לחמור הרובץ תחת משאו?

אסטרטגיה לכניסה לארץ

לא מדובר בהשמדה המונית ולא בגירוש מאסיבי אלא בעזיבה מדודה והדרגתית. הפרשנים מסבירים כי הדבר מדגיש את חוסר המוסריות שבהשמדת עם. בנוסף, אם הארץ מתרוקנת לפתע, סביר להניח שחיות (אמיתיות או חיות אדם) יצליחו לפלוש ולהתנחל הרבה לפני שהעם יצליח לכבוש את כולה. הגעה מסודרת והדרגתית תיתן אפשרות להכנס שלב אחר שלב, מבלי להשאיר שטחים מופקרים.

תופיני מילים לשבת:

בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א (כא,ג)

וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת-אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ (כא,ו)

שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹֽנָתָ֖הּ (כא,י)

חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף (כא,יא)

בִּפְלִלִֽים (כא,כב)

נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ (כא,כג)

עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל (כא,כד)

כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת…פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ (כא,ל)

יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת (כב,טז)

אַל-תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם-רָשָׁ֔ע (כג,א)

מִדְּבַר-שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק (כג,ז)

הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים (כג,ח)

לֹֽא-תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּֽחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ (כג,יט)

אָֽיַבְתִּי֙ אֶת-אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת-צֹֽרְרֶֽיךָ (כג,כב)

כִּי-יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ (כג,לג)

נַֽעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע (כד,ז)

לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר (כד,י)

אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה (כד,יח)

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: