פרשת השבוע-בשלח2

תקציר העניינים – היידה, יוצאים ממצרים. אבל את עם ישראל קשה העורף וחסר הסבלנות – אי אפשר להוציא דוך; צריך לקחת אותם בסללומים, כדי לא להשאיר להם פתח מילוט לחזור למצרים. בסך הכל כחמישית (במקרה הטוב) יוצאים לדרך. משה שומר חסד נעורים ואת הבטחתו ליוסף ומעלה עימם את עצמותיו. הם הולכים והולכים, עמוד ענן מלווה אותם ביום ועמוד אש בלילה. ופרעה, כמו פרעה – מכה שנית: שוב אלוהים מקשיח את ליבו והוא מתחרט ששחרר את עם ישראל ויוצא לרדוף אחריהם. עם ישראל שתקוע בין הפטיש לסדן, או, יותר מדויק – בין צבא פרעה שדולק אחריו לבין הים זועק לעזרה ומתלונן כמו חבורת פולניות אורגינליות – מה נסגר? אין קברים במצרים שלקחת אותנו לפה, למות במדבר? יותר עדיף כבר היה להישאר שם כעבדים מאשר ליפול למלכודת! משה מהסה אותם ומכין אותם לניסים ונפלאות שהשם עוד מעט קט מרעיף עליהם: החל מחצית ים סוף, דרך מלאך ששומר את דרכם, ההמשך באמצעות עמוד הענן שיוצא חוצץ בינם לבין המצרים, עמוד האש שמאיר את דרכם בחושך, חומות המים מימינם ומשמאלם, הסרת האופנים ממרכבות המצרים ולקינוח – טביעת המצרים עד האחרון שבהם. זהו, עם ישראל קיבל את ההוכחה על ההשגחה הפרטית שיש עליו וסופסוף מאמין באלוהים ובמשה עבדו.

משה שר לאלוהי אבותיו, מהלל ומפאר את הצלת עמו בטקסט קנוני – שירת הים. אחותו, מרים הנביאה, שולפת את התופים שסחבה כל הדרך ממצרים, יוצאת במחולות וסוחפת אחריה את בנות ישראל.

אבל הזיכרון קצר והקשיים רבים – העם מתלונן שאין לו מי שתיה – משה מתפיל אותם; מתלוננים שאין לחם – יורד עליהם ה-מן; מתלוננים שאין בשר – מגיע השליו; אין מים – יורד טל. משה מצווה עליהם לאכול די צרכם ולא לאגור, אבל כנראה אפשר להוציא את העם ממצרים אבל אי אפשר להוציא את מצרים מהעם – הם אוגרים ושומרים ובבוקר זה מעלה רימות ותולעים. לא כך הדבר בשבת – האוכל שהכינו בשישי נשמר היטב לארוחות השבת. והם ממשיכים להיות קוטרים ומתלוננים חדשות לבקרים על מצוקותיהם עד ששוב נתקלים בצימאון ואז – ומשה היכה בסלע ויצאו ממנו מים, מים.

ומי אורב לעם ישראל בכניסה לארץ המובטח – עמלק. משה שולח את יהושע להילחם בעמלק ומשה אהרון וצור עומדים ומתצפתים על ראש גבעה; כשמשה מרים את ידו – ישראל גוברים וכשהוא מוריד את ידו – עמלק גוברים. סוף טוב, הכל טוב – יהושע מחליש את עמלק שנדון לכליה.

בְּשַׁלַּ֣ח (יג,יז)

בשלח – מתכתב גם עם ההתנצחות של משה עם פרעה: שלח את עמי; לא שלח. בסופו של דבר מי שנושא את המסר של דבר השם, מי שעושה את האמת רק מפני שהיא אמת – סופו לנצח. פרעה סירב בעקשנות לשלוח את עם ישראל כל כך הרבה פעמים, אבל סגירת המעגל היא וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ (יג,יז) – עם ישראל לא יוצא סתם כך לדרך, פרעה, מלך העולם, נאלץ להיכנע לתכתיבים של משה ומשלח את העם לדרכו.

בשלח, מלשון שליחות. פרשנויות רבות נכתבו ונדרשו על הסיבות והמניעים של משה להרוג את המצרי, להתערב במחלוקות, לקבל על עצמו את הנהגת העם למרות היותו כבד פה וכבד לשון ולקשר ביניהם לבין הבורא. משהו בוער בעצמותיו של משה והוא דוגמה ומופת לאקטיביזם חברתי הדוגל במדיניות של ״קום ועשה״. משה יוצא בשליחות, כולל עניין העלאת עצמות יוסף ולא בשביל טובתו האישית – נהפוך הוא: הוא היה יכול להישאר נסיך בארמון פרעה וגם אם הפן החברתי בער בעצמותיו, לעשות את השינוי ״מבפנים״ והיה לכך תקדים בדמות יוסף. הקשר והסמיכות בין שניהם, מכוונים את פוקוס על הדומה והשונה ביניהם, עליהם עמדנו גם בפרשה הקודמת, בין היתר באופן התמודדותם עם פרעה הפנימי והחיצוני. אולם אצל משה, העניו באדם, ברור לחלוטין, גם בפן הפיזי/חומרי,שהוא עושה את שליחותו באופן אלטרואיסטי, כזה ששם את טובתו שלו בצד ואת טובת עמו בראש מעייניו. השליחות היא לא רק בפעולת לקיחת עצמות יוסף, שליחות שהמסר שלה הוא – הבטחות צריך לקיים, אלא יש מסר נוסף הטמון בשליחות זו: העברה בין דורית. משה לא היה זה שהתחייב ליוסף, אבל הוא מקיים את סדר ההשתלשלות, את הערבות ההדדית ואת הקשרים המיוחדים בין בני עם ישראל. זאת מורשת לדורות. דמותו של משה רבנו היא דמות לחיקוי וגם אם אינני מתקרבת לשיעור קומתו, יש לאן לשאוף – לא משנה איפה גדלת, איפה ועל ידי מי התחנכת, כמה אמצעים עומדים לרשותך או מהם הפגמים והמגבלות שאת חשה שיש לך – עליך לאתר את השליחות והייעוד שלך בעולם הזה ולקום ולעשות למענה ולמען הכלל.

אז מה השליחות שלך? מה שאת צוברת בשנות חייך ומה שנולדת איתו (אפילו אם זה נראה בהתחלה כעול או פגם כמו שריטה אומרתמה שחשבה שבעוכריה: עולים חדשים, פרסייה, אישה, הם מקורות הכח, ההשראה וההשפעה שלה היום על העולם). דוגמה נפלאה מהפרשה היא מרים, שמכינה תופים במשך 60 שנה. היא עלולה להיחשב להזויה, משוגעת, מתבודדת, תמהונית אבל הולכת עם השליחות שלהלצאת את מצרים בתופים ובמחולות. כשמתגלה שהיא צדקה לאורך כל הדרך, כולם מוכנים להיות שותפים לפועלה ויצירתה. היי חמושה(👇) בכשרונותיך או מה שחשבת כפגמייך המולדים, בנכסים הרוחניים והחומריים שצברת לאורך השנים וצאי לדרך! קומי ועשי???

חמושים

בני ישראל עולים לארץ חמושים – ניתן לפרש זאת כ-מצויידים, אבל פרשנים מסבירים שמדובר בכמות האנשים שיצאו ממצרים: לא כל בני ישראל זכו לצאת מגלות לגאולה; למעשה הרוב מתו או נשארו במצרים מכמה סיבות: חלקם מתו במכות מצרים וחלקם לא האמין באלוהים ולכן לא האמין שיש מפלט מהעבדות ומהגלות ובחר להישאר שם; הטענה היא שרק חמושים – רק כל אדם חמישי זכה לצאת ממצרים…

תופיני מילים לשבת

יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙…וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ (יג,כא)

לֹֽא-יָמִ֞ישׁ (יג,כב)

אַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר (יד,כד)

אָשִׁ֤ירָה לַּֽיהוָֹה֙ כִּֽי-גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם (טו,א)

עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי-לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה (טו,ב)

תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב (טו,ו)

מִֽי-כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה (טו,יא)

חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט (טו,כה)

וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם-שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל | יְהוָֹ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָֽׁמַרְתָּ֖ כָּל-חֻקָּ֑יו כָּל-הַֽמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר-שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹֽא-אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה רֹֽפְאֶֽךָ (טו,כו)

בְּשִׁבְתֵּ֨נוּ֙ עַל-סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר (טז,ג)

עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת (טז,טז)

וַיָּ֥רֻם תּֽוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ (טז,כ)

אֵ֣ת אֲשֶׁר-תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר-תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ (טז,כג)

צַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ (טז,לא)

וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה (יז,יב)

מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק (יז,יד)

 

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: