פרשת השבוע-חיי שרה2

תקציר העניינים: בגיל מאה עשרים ושבע, שרה מחזירה את נשמתה לבורא. אברהם סופד לה ומבכה את לכתה. לאחר מכן הוא פונה אל בני חת ומבקש אחוזת קבר עבור אישתו המנוחה והם, המודעים לשליחותו כ-נְשִׂיא אֱלֹהִים (כג,ו) פותחים בפניו את כל האפשרויות ולא דורשים תמורה. אברהם מבקש את מערת המכפלה ומתעקש לשלם עליה. עפרון נכנע די מהר לדרישה ונוקב בסכום גדול למדי יחסית לתקופה והחוזה נחתם קבל עם ועולם. או אז אברהם קובר את רעייתו האהובה. אברהם בא בימים ושולח את יד ימינו לשליחות – למצוא כלה ראויה ליצחק ומתדרך אותו בפרוטרוט איך איפה ומה לעשות. העבד נשבע כי כך יעשה ויוצא לדרך. עבד אברהם מוצא את רבקה, שעומדת בקריטריונים ומתחילים בעינייני השידוך, שעולה יפה והם יוצאים חזרה לדרכם. אליעזר מעדכן את יצחק, האחרון מביא את רבקה לאוהל אימו המנוחה, נושא אותה לאישה, מתאהב בה ומתחיל להתנחם לראשונה מאז מות אימו. אברהם, למרות היותו בא בימים, לוקח את קטורה לאישה ונולדים להם שישה ילדים. הפרשה מגוללת את רשימת צאצאיהם. אברהם מצווה להוריש את הכל ליצחק בעודו בחיים וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק (כה,ה) כדי להשאיר עניינים מסודרים ולהימנע ממחלוקת באשר לרכושו הרב. בגיל מאה שבעים וחמש גם יומו של אברהם מגיע והוא נאסף אל אבותיו זקן ושבע. יצחק וישמעאל קוברים גם אותו במערת המכפלה. אלוהים מברך את יצחק לאחר מות אביו. בסופה, הפרשה מפרטת את השושלת שמשאיר אחריו ישמעאל, עד שבגיל מאה שלושים ושבע אנו מתבשרות על מותו.

נושאים מרכזיים בפרשה:

בעזרת ה-שם

חיי שרה – למרות שהפרשה דנה בנושאים שאחרי מות שרה, לשם הפרשה יש תפקיד לכוון אותנו אל מהותה – הגם ששרה מתה, הפרשה עוסקת בחייה במובן שכל מה שקורה בפרשה הוא ציווי ונבואה, המשך דרכה של שרה; החל מהנדל״ן היהודי הראשון – רכישת מערת המכפלה לקבור אותה, דרך מציאת אישה ליצחק שלא רק תנחם אותו אלא גם תמשיך את דרכה (ולכן נדרשים תדרוך מדוקדק והשגחה פרטית למציאת אישה ראויה) וכך גם לגבי הירושה: וַיִּתֶּן-לוֹ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ (כד,לו); לאברהם 8 בנים ולפחות שתי נשים (יש פרשנים האומרים שקטורה היא למעשה הגר); למרות זאת – הוא מוריש את הכל ליצחק, כי זה מה ששרה חזתה ורצתה. אמנם אברהם הוא אבי המאמינים, אבל אבי כל המאמינים באל אחד; בעוד שמ-שרה יצאה שלוחת העם היהודי; אברהם אבינו הוא פלורליסט בעוד שרה מאד פרטיקולרית; רק השילוב בין שניהם מביא לעולם את יצחק, היהודי הנימול הראשון בגיל שמונה ימים ואבי אבות אבותינו.

תפקידו של אליעזר, עבד אברהם

למרות תפקידו המרכזי בפרשה של אליעזר עבד אברהם – שמו לא מוזכר אפילו פעם אחת בפרשה, ללמדנו שכל עצמותו, שליחותו ותפקידו הם ייעודו ומהות חייו. אליעזר הוא שליחו של אברהם ויוצא למשימתו לאחר תדרוך מדוקדק ושבועה. פרשנויות ומדרשים רבים נאמרו ונכתבו על העניין, בין היתר שגדולתו של אליעזר היתה בכך שהוא ציפה פילל וקיווה שיצחק יינשא לבתו. אולם אברהם שולח אותו לכיוון אחר לגמרי. בכל זאת, אליעזר מתעלה מעל התסכול והאכזבה שכנראה חווה למען מטרה נעלה יותר. כדאי לזכור זאת כשאנו מדשדשות במיץ הריכוז העצמי של: אבל רציתי, ציפיתי, קיוויתי, ייחלתי; מומלץ, גם אם מאד קשה, לשחרר ולהרפות מהרצון העצמי ולהיצמד לתכנית האלוקית.

תופיני מילים לשבת:

הִשָּׁמֶר לְךָ (כד,ו)

הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת-בִּנְךָ (כד,ה)

וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ (כד,כא)

נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ (כד,נז)

אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה (כד,ס)

בְּשֵׂיבָה טוֹבָה…וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו (כה,ח)

וַיִּנָּחֵם יִצְחָק (כד,סז)