פרשת השבוע-ראה

תקציר העניינים: מתחילים בבחירה – ברכה וקללה: ברכה=תשמעו אל המצוות שהשם מצווה אתכם; קללה=לא תשמעו את המצוות, וסרתם מהדרך, ללכת אחרי אלוהים אחרים שלא ידעתם. בהמשך, משה ממשיך בהכנות לקראת הכניסה לארץ המובטחת – אזהרה שלא להידבק מהתחלואים של יושבי הארץ והמרכזי שבהם – עבודה זרה. עם ישראל מצווה לשבור את הפסלים של העבודה הזרה ולעשות סדר וניקיון בארצו לאחר שייכנס; הם מצווים לעבוד את השם רק במקום שהוא בוחר – במשכן ובבית המקדש; מצווים לא לשכוח את הלוויים והכהנים כשעולים לרגל ומביאים את הביכורים והמעשרות; לא לשכוח את האביונים ולחזור ולעזור להם. בהמשך הפרשה נמצא את איסור אכילת הדם. לבסוף – להשמר לא ללכת בדרכיהם של נביאי השקר המסיתים, להישמר ממנהגיהם, ביניהם אותם אלו שמגלחים את ראשם ושורטים את פניהם בשעת לוויה, בעת צער. לאחר מכן מובאים דיני הכשרות בפעם השלישית – לא לבשל גדי בחלב אימו. מפורטות שוב מצוות המעשר, מצוות השמיטה, חזרה על דיני העבד העברי ותוספת שצריך לתת לו מתנות כשיוצא לחופשי. חזרה על שלושת הרגלים-פסח, שבועות, סוכות. הפרשה מסתיימת במצוות העליה לרגל שלוש פעמים בשנה, כדי לראות ולהראות.

רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם–הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה

כבר בפסוק הראשון טמונים כל כך הרבה רעיונות: רְאֵה – ראיה היא עדות למשהו שקורה ומתקיים, גלוי לעין, מבטא וודאות מוחלטת, במקרה שלנו – באלוקות, אותה שואבים ממה שעובר מדור לדור, מאז מעמד הר סיני וקריעת ים סוף (ופה גם השוני המהותי בין היהדות לדתות אחרות – אין נביא או שליח אחד שחזה/שמע/ראה/חלם, מדובר בעם שלם); אָנֹכִי – אני + כתר, תתחבר להוויה: טעמו וראו כי טוב השם – תפסיקו לראות בו שחקן מחליף, שימו אותו במרכז החיים, איך? על ידי ביטול האגו, צמצום ה״אני״ ובכך פינוי מקום בשבילו, פחות מה ״בא לי״ ויותר לעשות את רצונו עבורי וכך גם מסתיימת הפרשה – יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ (טז,טז) ראה בשביל עצמך ולא בשביל לרצות את אלוהיך; נֹתֵן – מילה שאפשר לקרוא מימין לשמאל ומשמאל לימין; בגמרא, במסכת בבא בתרא: בכל מקום שכתוב הנותן – בעין יפה הוא נותן, בשפע; לִפְנֵיכֶם – ל-בפנים שלכם; הַיּוֹם – בכל יום ויום, אין חופשות ואין חוק התיישנות, אמונה ללא עבודה – תמות; בְּרָכָה, וּקְלָלָה – מי שהולך בדרכי השם יבורך; מי שהולך אחרי עבודה זרה יקולל. במשמעות העבודה הפנימית, הכעס משול לעבודה זרה. כשהכעס הוא המנהל את החיים, הוא מכניס רעל; לשמור טינה זה כמו לשתות כוס רעל ולצפות שהשני ימות. העבודה הפנימית המפרכת, של אימון ולמידה להתרחק מין הכעס, או לפחות לא להתנהל עליו, לא לתת לו להוביל אותנו באף ולהגיב בעטיו, היא קשה כקריעת ים סוף (לפחות עבורי) אבל משתלמת ביותר – בזכותה אפשר לחוש ניקיון, שלווה וחופש. אבל עבודה זרה היא גם המרדף אחר פרסום/ עושר/ כבוד/ ידע ועוד כהנה וכהנה; לשים לב כי הרצון הוא טבע האדם, מה שהוא עבודה זרה זה המרדף, חוסר הגבולות, הנכונות למחוק או להקריב את הייעוד והשליחות להם נועדנו – כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם, יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם כלומר – כשעובדים עבודה זרה, לא ״רואים בעיניים״ אף אחת ואף אחד, אפילו לא את הילדים.

מהי קללה?

לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו�ת; סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ; לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים–אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם (יא,כח). לשמוע אל המצוות=לחיות בתודעה ערכית מוסרית; לסור מין הדרך=לסטות מהמסלול של השליחות והייעוד שלך; ללכת אחרי אלוהים אחרים=עבודה זרה. אשר לא ידעתם? מה זאת אומרת? איך אפשר ללכת אחרי משהו שלא יודעים? זו אולי הסכנה הכי גדולה בעבודה זרה – היא לעיתים כזו ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה שזה מתחיל מהתת מודע, מתחת למה שיודעים: לקום בבוקר (עם שיר חדש בלב) ומייד להציץ בטלפון (שהוא כבר מזמן לא רק מכשיר לשיחות בין אנשים שלא נמצאים אחד בקרבת השני) ושניה אחת ״לקפוץ״ לבדוק מה חדש בפייס וכמה לייקים קיבלתי ומה קורה עם אלה שעוקבת אחריהם… והנה – במקום להתחיל את הבוקר עם הודיה, תפילה, הרהורים, מחשבות טובות, נגררנו למראית עין, לשקר הגדול של העולם הוירטואלי ברשתות החברתיות… זו קללה אמיתית שבהתחלה בכלל לא שמים לב אליה והיא קונה אחיזה בחיים , ממכרת ומזהמת את התודעה. לשמחתנו, יש פתרון בפרשה -הַיּוֹם – בכל יום ויום, אין חופשות ואין חוק התיישנות, אמונה ללא עבודה – תמות; שימי לב: מה מי ומתי ״גונבים״ לך את החיים, מבזבזים את זמנך לשוא, מתסכלים אותך ושולטים בך במקום שאת תנהלי אותם.

וּשְׂמַחְתֶּם (יב,יב) וְשָׂמַחְתָּ (יב,יח) וְשָׂמַחְתָּ (יד,כו) וְשָׂמַחְתָּ (טז,יא) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (טז,יד) וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ (טז,טו)

בכל מקרה, בכל מצב בחיים – לשמוח. מתי זה קורה – כשרואים את האלוקות, כשמבינים שהכל אחד. להבדיל מדתות ופילוסופיות אחרות, בהן צריך להתרחק ממנעמי החיים – לא להתחתן, ללכת על גחלים, לצום, לגלח את הראש, ללבוש גלימה אחידה וכו׳; ביהדות מצווה עלינו בתוך החיים עם כל השפע והפיתויים שעומדים לפנינו – לשמוח! לראות בכל דבר את האלוקות; להבין שכל דבר לטובה – הכל טוב והכל לטובה. וזהו אתגר עצום: להיות בשמחה בחלקנו בכל עת ובכל מצב, מבלי ליפול למרדף חסר מעצורים וגבולות אחר תענוגות החיים.

נביא שקר מסית

אותו נביא או חולם שקר, שבא להסית אותנו אחרי נבואות או חלומות. אזהרה מפני גורואים מטעם עצמם וכמה עובר חוט דק בין מנהיג/מורה לבין מי שהאגו גורם לו לחשוב שהוא מבין יותר מדי או שהוא מעל אנשים אחרים וזה מקנה לו זכויות יתר לדעתו ומכאן ועד עבודה זרה = עבודת אלילים/ גורואים/ מומחים מטעם עצמם – הדרך קצרה.

ערכים ומוסר בפרשה

לא לשכוח את האביונים

וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ, תַּשְׁמֵט יָדֶךָ אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן (טו,ג,ד); נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ (טו,י). רש״י אומר לא לשכוח את אחיך האביון זו אזהרה: אם תשכח -תהפוך לאח שלו, כלומר תהיה אביון בעצמך.

איסור אכילת הדם

כשאוכלים את הבשר, אסור לאכול את הדם. מכאן הלכות המליחה ביהדות. זאת בגלל שהדם מכיל את הנפש.

איסור אכילת גדי בחלב אימו

מופיע שלוש פעמים בתורה ולא בכדי – פעם אחת איסור בישול, פעם שניה איסור אכילה ופעם אחת איסור הנאה.

עשר תעשר

יש כאלה שנותנים פעמיים מעשר – נותנים חומש, עשרים אחוז לצדקה; חז״ל – עשר כדי שתתעשר.

מתנה לעבד

הקונה עבד עברי, קונה אדון לעצמו: אותו אוכל, אותו יין, אותו מזרון. כשהעבד יוצא לחופשי – לתת לו מתנות, מענק לתחילת חיים בשפע גדול, בדיוק כמו שהקב״ה פדה את אבות אבותיך ממצרים בשפע ובעושר. כי כשנותנים מקבלים.

תופיני מילים לשבת:

אַבֵּד תְּאַבְּדוּן

הֶהָרִים הָרָמִים

תַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן

מִשְׁלַח יֶדְכֶם

אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו

אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה

חֵלֶק וְנַחֲלָה

הִשָּׁמֶר לְךָ

מִשְׁלַח יָדֶךָ

כַּצְּבִי וְכָאַיָּל

תְרוּמַת יָדֶךָ

רַק חֲזַק

כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ

כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם, יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם

לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ

וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ

בְּנֵי-בְלִיַּעַל

הַכֵּה תַכֶּה

מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה

נַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת

לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר

לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם

תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ

פָתֹחַ תִּפְתַּח

הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק

לֶחֶם עֹנִי

מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה

וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ

אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ

פורסם על ידי shelliartman

שלום, שמי שלי ואני מחפשת ומוצאת(!) רגעי קסם והשראה. מזמינה אותך להצטרף אלי.

רוצה להשאיר תגובה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: