פרשת השבוע – פרשת צו

עיקרי הדברים: בהמשך לפרשת ויקרא, בה הוקם המשכן ונדונו בהרחבה ובפירוט ענייני הקורבנות והאנשים המביאים אותם, גם בפרשה זו נדונים עניינים אלו בהרחבה, אך כאן הדגש הוא על עבודת הכהנים בנושא. ההכנות לחנוכת המשכן בעיצומן – מכינים ומקדשים אותו ואת כליו; משה ואהרון מתכוננים ועוסקים בהתקדשות ובקורבנות בעצמם. מוזכר האיסור לאכול חלב ודם הקורבנות. במשך שבעת ימי חנוכת המשכן פירקו והרכיבו אותו מחדש, החל משבוע לפני ראש חודש ניסן. הפרשה מתארת את טקסי הטהרה, האכילה והקרבת הקורבנות של אהרון ובניו. משה מנחה אותם להישאר את שבעת הימים במשכן וכך הם עושים.

נושאים מרכזיים:

אש תמיד

המזבח משול ללב והלב משול למזבח . אש התמיד דלקה באופן קבוע על המזבח. כדי לחיות מתוך אהבה ותשוקה, צריך בעירה פנימית של אש תמיד. ברגע שהיא נכבית, נכנס הקור, נכנסת האדישות ונוצרת התרחקות מהמהות הפנימית, מהשליחות והייעוד. על מנת לעשות את אותו משהו מיוחד שלשמו נוצרנו, להטביע את חותמנו ואת טביעת האצבע הייחודית לנו, יש לתחזק את אש התמיד ולהזין אותה בחומרי בעירה. אש שלא מטופחת ולא מלובה – תדעך ותיכבה.ֿ

הוקרת תודהֿ

מדובר בפרשה על קורבן תודה. גם אנו נקראים יהודים מלשון הודיה. קורבן התודה מוקרב עבור איזשהו טוב שנעשה לנו ובכך נכיר ונוקיר תודה. הכרת הטוב תהיה זו שתפתח את הלב ותגרום לנו ללבות אש פנימית לבצע את תפקידנו בשמחה ואהבה.

אהבה וקורבן – הרב יונתן זקס

בפרשיות הקרבנות נזכר השם בשמו המפורש, המבטא את מידת הרחמים ואת קרבת הא-ל למאמיניו, ולעולם אין הוא קרוי בהן 'אלוקים', השם המבטא את מידת הדין ואת הריחוק. המילה 'אלוקים' מופיעה בכל ספר ויקרא רק חמש פעמים, כולן בהקשר של עמים אחרים. שם השם, לעומת זאת, מופיע בחומש זה מאתיים ותשע פעמים. כפי שראינו כבר בפרשה הקודמת, אפילו שמו של החומש, ויקרא, עניינו קריאת קרבה ואהבה. כשיש אהבה יש ויתור, נדרשות להקריב קורבן. לעיתים זה ״רק״ חוסר נוחות, לעיתים זו יציאה מאיזור הנוחות ולעיתים הויתור יהיה כה גדול, שהוא יהיה כרוך בכאב ועצב. לא משנה מה המחיר – התקרבות דורשת ויתור והקרבה. אולם דווקא ההקרבה והויתור הם המייצרים את השותפות, הקירבה והאהבה היקרים והמשמעותיים.

פינוי האפר מהמזבח – תפקיד הכהנים?

הקרבת הקרבנות היא חלק מהסעודה עצמה ונעשית בתוך המקדש בעוד שאת הדשן מוציאים מחוץ למחנה, כחלק מתהליך נקיון המזבח והכנתו לקרבנות הבאים ולכן יש להחליף הבגדים. הרי לא יעלה על הדעת שאותם בגדים ישמשו גם לקודש וגם לחול. מכאן, היה מתבקש שכשם שיש להחליף את הבגדים לפני הוצאת הדשן, יש להחליף גם את הכוהן, כדי שאת מלאכת הפינוי והניקיון יעשה כוהן אחר. למרות זאת, אותו כוהן שעסק בעבודה במקדש פנימה יהיה גם זה שעוסק בניקיון. טבע האדם הוא לעשות את העבודות הנוחות והעיקריות, ולהשאיר לאחרים את העבודות ה״נחותות״ יותר. תמיד נעדיף לעשות את העבודות שיזכו לתשואות ומחיאות כפיים ופחות את אלה הנעשות מאחורי דלתיים סגורות כהכנה ל… או עבודות הניקיון אחרי מעשה. הפרשה מלמדת אותנו שאין מקום לקיים רק את המצוה, עלינו ליטול חלק גם בשלבי ההכנה המקדימים למצוה ובתהליכי הסיום והחזרת הסדר לקדמותו. א-פרופו סדר – כל האמור לעיל תקף, כמובן, גם לניקיונות של פסח:).

ביטויים מכוננים

אש תמיד תוקד על המזבח

קדש קודשים

סלת מנחה

תפיני מנחת פתים

חקת עולם לדורותם

ויסמכו את ידיהם