12 הצעדים בזוית נשית – צעד 4

צעד 4 – ערכנו חשבון נפש מוסרי נוקב וחסר פחד של עצמינו.

של עצמינו-לא של מי שפגע בנו, לא של מי איכזב אותנו, של עצמינו.

זהו הצעד האקטיבי הראשון של יציאה מאיזור הנוחות של ״אכלו לי שתו לי״ ללקיחת אחריות על החלק שלי- איפה טעיתי, מה עשיתי לא נכון, על אילו פגמים פעלתי. צריך לשים לב מאד בצעד הזה- זה שאני לוקחת אחריות על החלק שלי, לא סותר את זה שפגעו בי, אכזבו אותי, התנכלו לי, הציקו לי. יכול להיות שאני צודקת במאה אחוז- כנראה שיש אנשים קשים, רעים, אטומים, מתנשאים… ואפילו ניתן להם את הקרדיט שהם לא אנשים רעים, הם אנשים שרע להם, שלא עשו לי בכוונה את העוול, או כמו שאומרים לפעמים- זה לא היה נגדי, זה היה בעדו. עדין אני צודקת- אני פגועה, כואבת, מתוסכלת, נבוכה. דבר אחד אני יודעת בוודאות- אין לי שום יכולת לתקן אותם, אין לי שום יכולת לתקן את העוול שהם עשו לי. הדבר היחיד שיש לי השפעה אמיתית עליו ואני יכולה לעשות – זה חשבון נפש עם עצמי על עצמי- איפה לא הצבתי גבולות? איפה ניסיתי לרצות? איפה ניסיתי לשלוט בבן אדם השני, בסיטואציה? איפה היו לי ציפיות לא הגיוניות? לעשות חשבון נפש של עצמינו זה אומר לבחון את דרך החשיבה שלנו, את התגובות שלנו, את האמונות שלנו, את המוסר והערכים שלנו ולהחליט מה שייך לחיים שלנו ומה כבר לא. תפקידנו ללמוד את השיעור מהסיטואציה שנוצרה ולא לחזור על אותה טעות- איפה שלא הצבנו גבול ברור- להציב; איפה שניסינו לרצות ובסוף חטפנו- להפסיק; איפה שניסינו לשלוט בבני אדם או בתוצאות- לקחת צעד אחורה; איפה שהציפיות שלנו לא מתממשות- להנמיך ציפיות או לוותר עליהן בכלל. עם אימון מתמשך ועשייה חוזרת ונשנית של הצעדים- זה מתממש, זה אפשרי. מניסיון. ועוד כמה מילים לפני סיום- חשוב! חשוב! חשוב! אמרתי את זה אין ספור פעמים ואני אחזור על זה- אנחנו לא עושים את הצעדים לבד!!! במיוחד בצעד 4 צפים וצצים ועולים דברים שעם הנטייה (שלי לפחות) להגזמה, לדרמה, אני עלולה למצוא אותי שופטת את עצמי בחומרה, לוקחת על עצמי חלק גדול מידי מהסיטואציה, מגזימה באשמה או בנקיפות המצפון… לכן, אם עולה אדם, עקרון או מוסד בצעד 4 שמהלך עלי אימים, ששואב אותי למקום חשוך, שמפיל אותי לבור שחור עמוק- מומלץ לפנות למישהי שאני סומכת עליה (מאמנת, מורה, רבנית, חברה טובה, אמא, אחות- מי שאני יודעת שהיא או מקצועית מאד או קרובה אלי ורוצה רק בטובתי) ולשתף אותה, להתייעץ איתה עוד בטרם כתבתי את המילה הראשונה, שתעזור לי למצוא את החלק שלי ואת גודלו האמיתי. וכאן ההמלצה האחרונה לצעד זה- תכתובנה. כתיבה היא תרפוייטית. כתיבה מנקה את הנשמה. לא צריך להיות משורר או סופר כדי לכתוב. קחי דף, מחברת ופשוט תפרקי את שעל ליבך. זה עושה נפלאות. ומי שצריכה משהו מסודר- מצרפת לפוסט טבלה עם דוגמאות. טבלת צעד 4 כללית עם דוגמאות

להתראות בצעד הבא – צעד 5.