מחסומים שקופים

ניסיתי לפתוח צנצנת של שמן קוקוס, ללא הצלחה. אוטוסטרדת המחשבות והרגשות שחלפו בראשי ברגעים ספורים היתה עמוסה כמו נתיבי איילון ביום חמישי אחר הצהרים שבו ירד היורה:

הצטערתי שלא קניתי את הגאדג׳ט שפותח קופסאות וצנצנות.

התפלאתי שאני לא מצליחה לפתוח חתיכת צנצנת מזורגגת.

כעסתי על מי שייצר אותה.

בדקתי איפה קניתי ומתי תאריך ״פג תוקף״.

השתעשעתי מראש מהויכוח עם הקופאית ב״קופת החזרות״ בסופר, כי אין לי חשבונית.

החלטתי לחכות לבעלי.

החלטתי לא לחכות לבעלי.

נאלצתי להודות שאני חסרת אונים.

חרקתי שיניים.

מצמצתי עיניים.

ניסיתי לפתוח את המכסה עם מגבת לחה.

ניסיתי ביד ימין.

ניסיתי ביד שמאל.

הרמתי ידיים!

הנחתי את הצנצנת על הדלפק והתבוננתי בה בתיעוב מהול בסקרנות ואז זה היכה בי: סביב המכסה היה מונח פס אטימה שקוף. במבט מקרוב זיהיתי את החרירים הקטנים בנקודה מסויימת, שכול מה שצריך היה לעשות זה למשוך אותן בקלילות – ופס האטימה נפתח לרווחה!

אחרי הרצאה מרתקת על זוגיות על פי תורות המזרח לפני מספר ימים, אימון אנשים שעושים עבודה פנימית רצינית לזיהוי וטיפול בדפוסים לא רצויים ובכלל – חיים שמשלבים הרבה פיזיות והרבה רוחניות, שאלתי את עצמי:

כמה פעמים בחיי היומיום אני נלחמת במחסומים שקופים???

וכמה, לעיתים, הפתרון כול כך פשוט וקל וכל מה שצריך זה רק להתבונן טיפה אחרת???