ממתק לסופשבוע

בתשע+ השנים האחרונות אני מחליפה את הממתקים באוכל בממתקים במחשבות. החלפת חומר ברוח:). במסגרת החיפוש, לומדת ומתרגלת מדיטציה ועבודה פנימית. הלימודים גורמים לי לעסוק בשאלות שמעניינות אותי ובמסגרת החיפוש אחר תשובות ורעיונות מעוררי השראה, אני מקשיבה להרצאות, עוסקת בפרשת שבוע ומוצאת דוגמאות וסיפורים מקסימים ומעוררי מחשבה. הנה אחד מהם:

בארץ רחוקה, לפני שנים רבות, נערכה תחרות ציור. לשלב הגמר עלו שני אומנים. הראשון התבקש להסיר את הווילון מעל הציור שלו ונחשף ציור יפה כל כך, אמתי כל כך, של פרחים ועצים ושדות ירוקים והרים וגבעות ושמים ועננים… כל כך יפה היה הציור, שהדבורים והציפורים התבלבלו וניסו לגשת אל הפרחים והעצים…

לאחר ששכחו מחיאות הכפיים התבקש הצייר השני להרים את הווילון. פנה האומן אל הקהל ושאל: איזה ווילון? מה שאתם חושבים שהוא ווילון – זה הציור שלי…

הוא זכה במקום הראשון.

השאלות והתהיות שעלו:

* למה דווקא זה ש"הצליח" לעבוד על הקהל זכה ולא זה ש"הצליח" לעבוד על בעלי החיים?

* מה הוא תפקידו של האומן?

* מה תפקידה של המסגרת בציור??? בחיים בכלל?

* מה תפקידו של הקהל? של החברותא? של המנחה/ מורה/ מאמן?

* מה נותן לי השראה? מה לא נותן לי השראה?